אז כמו שאמרתי קודם - לקראת 16:00 עברנו בשער של Grand Canyon National Park שכניסה אליו עולה $25 לרכב לשבוע ימים.
מה יש לעשות שם שבוע? - Hiking! אנחנו אנשים עסוקים מאוד אז בילינו שם רק יום וחצי...
איך שהגענו, נכנסנו למרכז המבקרים של הפארק כדי לקבל עצה לגבי מה כדאי לנו לעשות ביום וחצי שיש לנו. זה היה חכם כי קיבלנו המלצה ללכת לראות את שקיעה מ-Yaki Point (נקודת תצפית המזרחית שממנה נפתח נוף מושלם לשקיעה), ויום למחרת לעשות מסלול הליכה על שפת הקניון.
כיוון שעד השקיעה נשארה יותר משעה, הספקנו להסתכל על הקניון ולהתפעל ממנו. ראיתי מלא תמונות לפני שהגענו לפה, אבל כמו שתמונה שווה אלף מילים, כאן הקניון שווה אלף תמונות!!! פשוט לא ניתן להרגיש את פלא העולם הזה בלי לעמוד שם ולהסתכל למטה או לשבת על הקצה...
 |
| אנוש על גג העולם |
 |
| אותו הגג, רק על הקצה |
אחרי שההתלהבות קצת נרגעה, חזרנו למרכז המבקרים לתפוס Shuttle של הפארק, אשר מסיע אורחים לנקודות תצפית.
השקיעה באמת הייתה יפה. אולי זה בגלל קו האופק שנראה מאוד רחוק או כי סתם הייתה ראות טובה, לא יודע.. אבל נהננו!
 |
| השקיעה |
 |
| הוכחה שנהננו |
השמש כמעט שקעה והתחלתי לפנטז על ארוחת ערב. פתאום, משיהו צעק "!Holy shit! Look at that" , כולם הסתובבו ולראות את ה"shit" המדובר: זריחת הירח! העיגול הענק יצא מאחורי ההר כדי שלא רק השמש תקבל את כל תשומת הלב:
 |
| גם הירח בגרנד קניון נראה גדול יותר |
המלון שהזמננו היה במרחק של דקות בודדות מהפארק. ביחד עם קבלת המפתחות לחדר, קיבלנו גם הודעה שהחל משמונה בבוקר מתחילים להחליף שטיחים במלון ועושים המון רעש... כמובן כישראלים חשבנו שזה לא בסדר להודיע על כך ברגע האחרון, במיוחד שכבר אין לאן ללכת. לא היו מכות רק בגלל שגם ככה תכננו לקום מוקדם כדי להספיק לטייל יותר.
אחרי ארוחה מקסיקנית אוטנטית הלכנו לשבת בג'קוזי של המלון בליווי בקבוק קטן (כ-380 מ"ל) של Hennessy, כדי להתכונן יותר טוב לטיול של מחר (כשבחוץ רק 10 מעלות). יאמר לזכות האמריקאים - בסופרמרקט של הפארק לא מפקיעים מחירים והם אפילו יכולים להתחרות עם הדיוטי פרי בנתב"ג!
בבוקר אכן התעוררנו מהעבודות שטיחים שלהם. אכלנו והתארגננו די מהר, רגע לפני יציאה לאון החליט לעשות ספירת מלאי בתוך הארנק שלו וגילה שחסר כרטיס אשראי! כיוון שלפני השינה הוא השתמש בו גדי לשלם חשבון חשמל - הכרטיס היה חייב להיות בחדר... אני אדלג על שיטות חיפוש מתקדמות שבהן נעזרנו, כגון שחזורים חיים של אירועי הלילה הקודם. כעבור
שעה נמצא הכרטיס תקוע בצד של המזרן, בקושי בולט החוצה!
לאחר חגיגה קצרה שוב היינו בדרך לקניון, הפעם בשביל הטיול הרגלי.
המסלול המתוכנן מסומן באדום:
מקוצר הזמן הספקנו ללכת רק כשמונה ק"מ ממנו. האמת שזמן היה מעל ומעבר אבל השביל עובר על שפת הקניון ואי אפשר לא לעצור כל כמה מטרים כדי להסתכל... גם ניצלנו כמעט כל הזדמנות לטפס על צוקים ולהתבונן למטה בעומק האינסופי. כבר אמרתי שאין סיכוי להעביר את התחושה בתמונות, אך בכל מקרה הנה רק כמה מהן:
 |
המסלול הפופולרי "Bright Angel"
נקודות שחורות על השביל - זה אנשים |
 |
| רגל אחת בחוץ |
 |
| לא מפחיד בכלל (כמעט) |
 |
| ה-Trek |
 |
| למה צריך לתת שם לכל תמונה? |
 |
| מה לא עושים בשביל להביא תמונות מהשטח |
 |
| הפסקת אוכל |
 |
| פנורמה |
