San Diego

San Diego נמצאת במרחק של כשעתיים מ-Venice Blvd בלוס אנג'לס (יש איזה 40 דקות נסיעה בתוך העיר לכן חשוב לדייק...). כל האזור שם יפה מאוד וכמובן יום אחד לא כל כך מספיק, אבל זה מה שהיה לנו כי יום אחד מתוך סוף שבוע ירד גשם חזק.

התחלנו מ-La Jolla (לה חויה), עיר סמוכה ל-San Diego, שהחוף שלה מהווה אטרקציה לאנשים וחיות אחרות:

משם, נסענו לאי Coronado שמחובר ל-San Diego עם גשר. אי קטן עד כדי כך שאפשר לחצות אותו ברגל בשעה אחת. היעד הראשון באי היה... אוכל! לא כי האוכל שם מפורסם או משהו - סתם היינו רעבים. אחד החברה (פרנצ'סקו) האיטלקי השפיע על בחירת סוג המסעדה. מאוד מומלץ לבוא למסעדה עם מישהו שמבין את כל השמות בתפריט!
כיוון שהייתי רעב מדי כדי לצלם את אוכל, אני אשים תמונה של פרצ'סקו:

מימין לשמאל: פרנצ'סקו, פרוקש, רוז'ה,...אנוש


משם הלכנו לראות את המלון El Coronado העתיק:

El Coronado Hotel

הצד השני של האי צופה על ה-Skyline של San Diego:


רואים שבסיס חיל הים לא רחוק




:)

 ניסינו גם להיכנס לנושאת מטוסים, אך פיספסנו... האתר כבר נסגר:

Midway


כשהחשיך, לפי התוכנית פנינו לכיוון Gaslamp district - איזור קטן במרכז העיר עם המון מסעדות וברים מגניבים! אנחנו בחרנו בפאב אירי עם מלצריות בלונדיניות בחצאיות קצרות שמקרין כדורגל על כל הקירות :)

מצטער... אין תמונות של מלצריות...
ללא ספק נשארנו עם טעם של עוד, העיר מקסימה כך שנחזור ונעדכן ממנה בהמשך...

מיכל ב-LA

אני לא עידכנתי כבר הרבה זמן ואני אנסה לסגור את הפער בימים הקרובים.
אז לפני שבועיים, מיכל הגיעה לביקור והיה ממש כיף. זכינו להנות מחברתה ולגלות ביחד מקומות חדשים בעיר.
אפשר (וצריך) להציץ בבלוג שלה כאן.
לי לא נשאר הרבה מה להוסיף, אולי חוץ מעוד כמה תמונות: 

בית פרטי עם מטבח ציבורי



רחובות יפים Venice Canals



דייג ב Venice beach

עוד כמה תמונות של שקיעה:



ארוחת צהריים ב-Pasadena

אני חייב לציין שבדרך כלל אני לא אוכל סנדוויץ' בצהריים, אבל זה היה בשביל לשמור יותר מקום לעל האש בערב אצל משפחת אייל:

מקצוען אמיתי!



וילה ב-Beverly Hills

לתמונה הבאה יש שם "מצא את העוגה" וסיפור... מכירים את זה כשבנות צריכות שירותים ואין משהו ציבורי בסביבה, אז עושים טריקים?
התפקיד שלי היה לקנות משהו קטן במאפייה בזמן שהן עושות את זממן. מה שאני מחזיק ביד זו העוגה הכי קטנה שהייתה להם... גם הטעם שלה לא משהו:

עם העוגיה

פינתינו "רק באמריקה":
כנראה שאוהבים כאן כלבים יותר מבארץ..למשל ב-Amazon העובדים יכולים לבוא למשרד עם הכלב שלהם. יש מעון יום לכלבים (שעולה המון כסף) רק שלא ישתעמם בבית. בפסדינה, נתקלנו גם במאפייה לכלבים! ממבחר העוגיות שם אני יצאתי בשוק - שכל זה מיועד לכלבים:

מאפייה לכלבים

עוד משהו שלא ראיתי בארץ זה פינות עישון בשטח פתוח, שלפי דעתי זה ממש טוב:

השטיח הקטן - זה איזור עישון

טיול ל-Mugu Peak

ביום חמישי, כל עוד יש אחלה מזג אויר וכדי לא לקבל צורה של ספה - נסענו לעשות מסלול הליכה קטן ל: Mugu Peak. מסביב ללוס אנג'לס יש לא מעט שמורות ופארקים לטיולים, אז למה בחרנו דווקא בזה? - כרגיל, מהמלצות באינטרנט.
בקיצור, נסיעה עד לשם עוברת על "כביש החוף" המקומי (Hwy 1) ולוקחת קצת פחות משעה. בדרך, עוברים את Malibu, עיירה קטנה עם מלא בתים מגניבים עם נוף לים... מומלץ לקחת משהו נגד הזלת ריר...

Mugu Point - זה פארק מסודר עם סימון שבילים וחניה מסודרת בתשלום עצמי... מי שלא רוצה לשלם - יכול לחנות כ-100מ' מהכניסה, בצד הדרך.

בכניסה לפארק יש שלט שאוסר להיכנס עם כלבים בטענה שהם פוגעים בחיי הבר...

המסלול עצמו די חמוד ומזכיר את ישראל - הולכים ליד נחל שאין בו מים, לפחות לא בנובמבר. האיזור מלא בעצים קטנים ומוזרים, מי שיודע איזה עץ זה - שיגיד לי:

העצים המוזרים

עוד אחד קטן

אחרי שמטפסים קצת למעלה, רואים איפה השארנו את האוטו:

Campground near Mugu Point

לאחר הפסקה קצרה, המשכנו לעלות אל הפיסגה שהייתה הרבה יותר גבוהה ממה שחשבנו. היה שווה להתאמץ כי שם למעלה, בהפתעה מוחלטת נפתח לנו נוף מהמם (מ-ה-מ-ם) ל-Mugu Lagoon , בסיס חיל הים ועיר Oxnard:

הנוף מ-Mugu Peak

בעבר, ההר "נכבש" על ידי אמריקאים... על הפיסגה יש דגל וכמה קופסאות ריקות של כדורי M16:

הדגל על Mugu Peak

השמש התחילה לשקוע והתחלנו לרדת חזרה. לרדת, לפי דעתי, יותר קשה מלעלות, במיוחד כשהשיפוע גדול. בדרך פגשנו פארק ריינג'ר שברצינות רבה ביצע תחזוקה של המסלול - הוא הכין נקודות יציאה עבור מי גשמים.
הנה עוד כמה תמונות:


אנוש מחכה שאני אצלם את פרת משה רבינו




הולכים מהר בירידה

 

אמצע הדרך



נופלת מעייפות

למחרת בקושי זזנו כי השרירים היו תפוסים לשנינו... איזה עגלות...

חיים קשים

כיוון שלא יצא לנו לטייל בשבוע אחרון, אני אכתוב קצת על השגרה.
בגדול, אנחנו גרים במעונות שהם פשוט לא בשטח של הקמפוס. זה מאוד נוח כשמשהו מתקלקל ואז "הם" באים לתקן.
מי שרוצה - המחשה של הדירה.
חוץ מזה, המתחם מזכיר צורת דיור די מקובלת פה - "Apartments Complex", שזה אומר אחד או יותר בניינים עם כל מיני שירותים ופינוקים משותפים: חדר מסיבות, חדר כושר, בריכה, איזור "על האש" וכו. לנו גם יש את זה (חוץ מחדר מסיבות).

החצר הפנימית

קצת קשה לראות, אבל מימין לבריכה נמצא החשוב מכל - הגרילר (griller)! באמת אני לא מבין איך אפשר לחיות בלעדיו... הבשר יוצא כל כך טעים וכל כך מהר: 3 דקות לחימום + 2 * 3 דקות מכל צד = סטייקים MW.

T-Bone steak

במיוחד שהבשר כאן יותר זול, למשל 3 סטייקים T-Bone גדולים (בערך קילו) עולה 35-40 ש"ח. קשה....

ואם כבר מדברים על מחירים, יש כאן רשת חנויות COSTCO שמציעה לחברי המועדון שלה את המחירים הנמוכים ביותר עבור רוב המוצרים. הכי קשה היה לי לראות בקבוק של Chivas Regal 12-Years 1.75L ב-$45 !!! (תזכורת, בדיוטי פרי בנתב"ג זהו המחיר של בקבוק של 1L).

חייבים לשים אוהל מחאה מול הדיוטי פרי...


זה נכון שלא מוכרים פה פיתות טריות, אבל כן עושים מהן חטיפים! מכירים את חתיכות הפיתה שמנשנשים בתור לשאוורמה? - אז זה לא דומה בכלל :)... רק שזה גם יבש. בקיצור - מומלץ:

חטיף פיתה


החטיף הזה בצירוף עם Netflix עוזר להנות בזמן הפנוי. Netflix זה מחסן ענק של סרטים וסדרות שאפשר לראות אונליין באיכות טובה מאוד! חודש ראשון - חינם, חודש שני - חינם לישראלים בלבד, ואז מחיר המנוי הוא $8 לחודש.
רק חסרים שם שידורים חיים (של כדורגל).

את כדורגל האירופי וליגת האלופות אני רואה בזכות http://www.rojadirecta.com/ - לא מושלם אבל סבבה! כרגע יותר קשה לי לזכור מתי יש משחק ולהתרגל להפרשי הזמנים... השידורים החיים נופלים על 11-12 בצהריים.
קשה...

הרבה זמן פנוי יכול לחולל הרבה דברים. היום, למשל, התעורר בי שף בלרוסי והכנתי תפוח אדמה ממולא! בלרוס זו מדינה שרוב מאכליה הם מתפוחי אדמה ושם יש אפילו מכשיר מיוחד בשביל הוצאת האמצע. אני הסתדרתי בלי:

תפוח אדמה ממולא

...
בתוכניות - ביקור של מיכל ומשחק של LA Lakers !

פינתנו "רק באמריקה":
תרבות ה-"Drive Thru" תופסת כאן מקום נכבד, החל מ-"fast food" עד לשירותי כביסה. העיקר לא לצאת מהאוטו ולהיחשף לאויר העולם שבחוץ... הנה כספומט ליד הבית שלנו...

Drive Thru ATM



הגרנד קניון

אז כמו שאמרתי קודם - לקראת 16:00 עברנו בשער של Grand Canyon National Park שכניסה אליו עולה $25 לרכב לשבוע ימים.
מה יש לעשות שם שבוע? - Hiking! אנחנו אנשים עסוקים מאוד אז בילינו שם רק יום וחצי...
איך שהגענו, נכנסנו למרכז המבקרים של הפארק כדי לקבל עצה לגבי מה כדאי לנו לעשות ביום וחצי שיש לנו. זה היה חכם כי קיבלנו המלצה ללכת לראות את שקיעה מ-Yaki Point (נקודת תצפית המזרחית שממנה נפתח נוף מושלם לשקיעה), ויום למחרת לעשות מסלול הליכה על שפת הקניון.

כיוון שעד השקיעה נשארה יותר משעה, הספקנו להסתכל על הקניון ולהתפעל ממנו. ראיתי מלא תמונות לפני שהגענו לפה, אבל כמו שתמונה שווה אלף מילים, כאן הקניון שווה אלף תמונות!!! פשוט לא ניתן להרגיש את פלא העולם הזה בלי לעמוד שם ולהסתכל למטה או לשבת על הקצה...

אנוש על גג העולם

אותו הגג, רק על הקצה

אחרי שההתלהבות קצת נרגעה, חזרנו למרכז המבקרים לתפוס Shuttle של הפארק, אשר מסיע אורחים לנקודות תצפית.
השקיעה באמת הייתה יפה. אולי זה בגלל קו האופק שנראה מאוד רחוק או כי סתם הייתה ראות טובה, לא יודע.. אבל נהננו!

השקיעה

הוכחה שנהננו

השמש כמעט שקעה והתחלתי לפנטז על ארוחת ערב. פתאום, משיהו צעק "!Holy shit! Look at that" , כולם הסתובבו ולראות את ה"shit" המדובר: זריחת הירח! העיגול הענק יצא מאחורי ההר כדי שלא רק השמש תקבל את כל תשומת הלב:

גם הירח בגרנד קניון נראה גדול יותר

המלון שהזמננו היה במרחק של דקות בודדות מהפארק. ביחד עם קבלת המפתחות לחדר, קיבלנו גם הודעה שהחל משמונה בבוקר מתחילים להחליף שטיחים במלון ועושים המון רעש... כמובן כישראלים חשבנו שזה לא בסדר להודיע על כך ברגע האחרון, במיוחד שכבר אין לאן ללכת. לא היו מכות רק בגלל שגם ככה תכננו לקום מוקדם כדי להספיק לטייל יותר.

אחרי ארוחה מקסיקנית אוטנטית הלכנו לשבת בג'קוזי של המלון בליווי בקבוק קטן (כ-380 מ"ל) של Hennessy, כדי להתכונן יותר טוב לטיול של מחר (כשבחוץ רק 10 מעלות). יאמר לזכות האמריקאים - בסופרמרקט של הפארק לא מפקיעים מחירים והם אפילו יכולים להתחרות עם הדיוטי פרי בנתב"ג!
בבוקר אכן התעוררנו מהעבודות שטיחים שלהם. אכלנו והתארגננו די מהר, רגע לפני יציאה לאון החליט לעשות ספירת מלאי בתוך הארנק שלו וגילה שחסר כרטיס אשראי! כיוון שלפני השינה הוא השתמש בו גדי לשלם חשבון חשמל - הכרטיס היה חייב להיות בחדר... אני אדלג על שיטות חיפוש מתקדמות שבהן נעזרנו, כגון שחזורים חיים של אירועי הלילה הקודם. כעבור שעה נמצא הכרטיס תקוע בצד של המזרן, בקושי בולט החוצה!
לאחר חגיגה קצרה שוב היינו בדרך לקניון, הפעם בשביל הטיול הרגלי.

המסלול המתוכנן מסומן באדום:

מקוצר הזמן הספקנו ללכת רק כשמונה ק"מ ממנו. האמת שזמן היה מעל ומעבר אבל השביל עובר על שפת הקניון ואי אפשר לא לעצור כל כמה מטרים כדי להסתכל... גם ניצלנו כמעט כל הזדמנות לטפס על צוקים ולהתבונן למטה בעומק האינסופי. כבר אמרתי שאין סיכוי להעביר את התחושה בתמונות, אך בכל מקרה הנה רק כמה מהן:

המסלול הפופולרי "Bright Angel"
נקודות שחורות על השביל - זה אנשים



רגל אחת בחוץ

לא מפחיד בכלל (כמעט)

ה-Trek





למה צריך לתת שם לכל תמונה?

מה לא עושים בשביל להביא תמונות מהשטח

הפסקת אוכל

פנורמה